Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Batra

Daf 92a

הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ וּזְרָעָן וְלֹא צִמֵּחוּ וַאֲפִילּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר זֵרְעוֹנֵי גִּינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן:

Traduction

MISHNA: With regard to one who sells produce to another that is sometimes purchased for consumption and sometimes for planting, and the buyer planted it and it did not sprout, and even if he had sold flaxseeds, which are only occasionally eaten, the seller does not bear financial responsibility for them, i.e., he is not required to compensate the buyer. Since the buyer did not specify that he purchased the produce in order to plant it, the seller can claim that he assumed the buyer intended to eat it. Rabban Shimon ben Gamliel says: If he had sold seeds for garden plants, which are not eaten at all, then the seller bears financial responsibility for them, as they were certainly purchased for planting.

Tossefoth non traduit

זרעוני גינה שאינם נאכלים חייב באחריותן. תימה אמאי חייב באחריותן לימה ליה מה שלא צמחו לפי שלא זרעת אותם בזמן שהיו ראוים לזריעה דהכי אמרי' בהמקבל (ב''מ דף קה:) דתנן המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה [היא] מנכין לו מן הדמים ואמר עלה ר''ל בגמ' (שם קו:) לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל זרעה ולא צמחה מצי אמר ליה [בעל הקרקע] כל (כי) [ימי] זרע זרע ליה [ואזיל] כו' ויש לומר דהתם מיירי במכת מדינה דכולהו באגי נמי לא צמחו ולית לן למימר שכל בני באגי זרעו זרע שאינו ראוי לזריעה אי נמי הכא מיירי דאיגלאי מילתא למפרע שלא היו ראוין לזריעה כלל וכן משמע בגמרא דאיכא למאן דמחייב לשלם אפי' ההוצאה ואין סברא לחייבו כלל כל ההוצאה אלא כשלא היו ראוין כלל לזריעה וידע המוכר שלא היתה ראויה לזריעה:

גְּמָ' אִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא נַגְחָן רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת וּשְׁמוּאֵל אָמַר יָכוֹל לוֹמַר לוֹ לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ

Traduction

GEMARA: An amoraic dispute was stated with regard to one who sells an ox to another and the ox is found to be one that habitually gores. Rav says: This is a mistaken transaction, since the buyer can claim that he bought the ox specifically for labor, and an ox that gores is not suitable for this function. Therefore, the seller must take back the ox and reimburse the buyer. And Shmuel says: The sale is not voided, as the seller can say to him: I sold it to you for slaughter, and the fact that it gores is immaterial.

וְלִיחְזֵי אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא לְנִכְסְתָא אִי לְרִדְיָא לְרִדְיָא בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָכִי וּלְהָכִי

Traduction

The Gemara suggests: But let us see if the buyer is a man who generally purchases oxen for slaughter, in which case it can be presumed that he also purchased this ox for slaughter, or if he is a man who generally purchases oxen for plowing, in which case it can be presumed that he also purchased this ox for plowing. The Gemara answers: The dispute concerns a man who sometimes purchases oxen for this purpose and sometimes for that purpose, and so it is uncertain for which purpose he purchased this ox.

וְלִיחְזֵי דְּמֵי הֵיכִי נִינְהוּ

Traduction

The Gemara persists: But let us see the payment he made; how much was it? Since an ox fit for plowing costs more than one fit only for slaughter, the purpose for which the ox was purchased will be apparent from the price paid.

Tossefoth non traduit

וליחזי אי דמי רדיא וכו'. דאפי' לרבנן (לעיל בבא בתרא עז:) דאית להו דאין הדמים ראיה היינו התם דוקא דרובא דקרו לצמד צמד דרובא וחזקה מסייעין למוכר ולהכי אין הדמים ראייה להכחיש רוב וחזקה ואפי' לפי ספרים דגרסי דאיכא דקרו לצמד צמד כו' ולא גרסי רובא מכל מקום אין כח בדמים להכחיש החזקה אבל הכא דרובא לרדיא זבני ואיכא חזקה כנגד אותו רוב שהמוכר מוחזק אפי' רבנן מודו דיש לדמים ראיה לסייע לרוב או לחזקה ובהכי אתי שפיר ההיא דריש פרק המניח (ב''ק דף כז. ושם) אפילו אליבא דרב גבי היינו כד היינו חבית דקאמר לא צריכא דרובא קרו לחביתא חביתא ולכדא כדא מהו דתימא זיל בתר רובא קמ''ל דאין הולכין בממון אחר הרוב דאפילו רב מודה התם דאין הולכין אחר הרוב כיון דדמים מסייעין לבעל הכד המוחזק והוא הדין דה''מ למימר התם איפכא מהו דתימא זיל בתר חזקה קמ''ל דאין הולכין בממון אחר חזקה אלא אחר הרוב אם היו דמים מסייעים לרוב אבל זה לא היה שום חידוש לרב ומיהו בלאו הכי מפרש רבינו תם דאתי אפילו כרב משום דיכול לומר המוכר ללוקח קים לי בנפשאי שאני מן המיעוט דקרו לכדא חביתא וכשהתנה עמו חבית לא יתן אלא כד אבל הכא במוכר שור ונמצא נגחן אזיל בתר רובא דזביני לרדיא והוי מקח טעות דלא מצי אמר ליה מוכר ללוקח אתה מן המיעוט דזבני לשחיטה:

לָא צְרִיכָא דְּאִיַּיקַּר בִּישְׂרָא וְקָם בִּדְמֵי רִדְיָא אִי הָכִי לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ נָפְקָא מִינַּהּ לְטִרְחָא

Traduction

The Gemara answers: No, it is necessary to discuss the case where the price of an ox to be slaughtered for its meat appreciated and reached the value of an ox for plowing. But if the price disparity is significant, there is no dispute. The Gemara asks: If so, for the sake of what practical difference did they discuss the case? Even if the ox was not suitable for the buyer’s purposes, he could sell it for the same price of the ox he needs. The Gemara answers: The practical difference is with regard to the effort of selling the ox in order to recover its value; who must go to the effort of doing so?

Tossefoth non traduit

למאי נפקא מינה לטרחא. לעיל בהמוכר את הספינה (בבא בתרא דף פג:) גבי יפות ונמצאו רעות ואף על גב דאיירי שוה בשוה לא בעי מאי נפקא מינה דבהדיא מוקמינן מתניתין דהתם כשהוקרו והוזלו אך תימה דהכא אמאי לא מוקי לה הכי דנפקא מינה כגון דבשעת לקיחה אייקור בישרא וקם בדמי רדיא אבל אחר כן הוזל אי נמי כשאינהו פחות משתות:

הֵיכִי דָּמֵי

Traduction

The Gemara clarifies: What are the circumstances of the case under discussion?

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source